במהלך חמשת ימי השביתה נתקלנו בלא מעט שאלות שחזרו על עצמן. החלטנו לנסות ולרכז אותן במקום אחד; את התשובות רשמה לימור אלמגור, יו"ר ועד העובדים של הסניף
. 
"מדוע החלטתן להתאגד?"ההחלטה להתאגד התגבשה בשל בעיות הקשורות לזכויות בסיסיות ואופן החלוקה והשימוש בטיפים, ומתוך פחד של אנשים להתמודד לבד מול ההנהלה.
"אם פוגעים בזכויות שלכם, למה לא להגיש תביעה?"רצינו לפתור את הבעיות עם ההנהלה בדרך של משא ומתן, כדי שנוכל להמשיך ולעבוד כאן. אם היינו תובעים אותם, היה מאוד קשה לחזור לעבודה. בנוסף לכך, תביעה אורכת זמן רב, היא מייגעת ונעשית בדרך כלל בשמם של כמה עובדים בלבד, ולא למען הכלל. מעבר לכך, ההנהלה כבר הבטיחה בעל פה שכל מה שמגיע לנו ישולם, אך היא איננה מוכנה לחתום על כך עם העובדים.
"למה שלא תעברו למקום אחר?" בהרבה מקומות בתחום המלצרות ישנה הפרה של זכויות. ידענו שאם נעבור למקום אחר גם שם נצטרך להאבק, וכך גם העובדים שיכנסו במקומנו ב"עלית קופי". מה שם שהמחיר של מעבר לעבודה אחרת כולל ללמוד במקום חדש, להכיר אנשים חדשים, לפתח מקצועיות חדשה, הוא גדול, ולפי דעתנו, אנחנו - 36 העובדים - לא צריכים לשלם על התנהלות המעסיק.
"איך התחלקו הטיפים? זה נכון שהשביתה היא בגלל שאתן לא רוצות להתחלק עם הטבחים?"הטבחים התחילו לקבל טיפים רק אחרי שאנחנו פתחנו במאבק, שבועיים לפני שהשביתה פרצה! אנחנו בהחלט חושבים שצריך להפריש טיפים לטבחים - בצורה קבועה, בסכום של חמישה אחוזים מכלל הכנסות הטיפים. אולם הבעיה היא לא חלוקת הטיפים עם הטבחים, אלא הדרך בה כלל הטיפים נוהלו בידי המעסיקים. כל מלצרית התבקשה להכניס את הטיפים לקופה נעולה, שהמפתח אליה היה מוחזק על ידי מנהל המקום; מצלמות הוצבו ברחבי בית הקפה, כדי לוודא שהמלצריות לא מכניסות את הטיפים לכיס. מדי יום בבוקר היה פותח מנהל המקום את קופת הטיפים, סופר אותם, ומחלק כאוות נפשו, למשל, מלצריות שהיו מקורבות יותר למנהל קיבלו יותר ממלצריות שהיו מקורבות פחות. מעבר לכך, נעשו בטיפים שימושים שונים ומשונים, כגון תיקון דלת מקרר שנשברה במהלך ניקיון (הוחרמו כל הטיפים באותו שבוע), עונשים וקנסות למלצרים וברמנים, הפרשות למנהלים, השלמת חוסרים בקופה, מימון תוספת שעות שבת ולילה (המחויבת ע"פ חוק) ועוד.
"אבל זה חוקי, לא? הרבה עסקים עושים את זה." אין חקיקה ספציפית בעניין הטיפים (יש הצעת חוק, של חה"כ שלי יחימוביץ'). בשל כך, מעסיקים רבים שולחים ידם אל הצלחת. יש אפילו כאלה שממנים מהם את מלוא שכר המלצרים!
"מלבד הטיפים, אילו זכויות עובדים הופרו בעלית קופי?"היה אי תשלום שעות נוספות באופן תקין. דמי הבראה עוכבו לעובדים שדרשו אותם ולא שולמו להם ביוזמת המעביד כנדרש לפי דין (היו עובדים שהספיקו להתפטר בלי לקבל אותם). בתלושים של עובדים ימי החופשה מאופסים (או נמצאים בשלילה, מה שזה לא יהיה). דמי מחלה המגיעים לעובדים ע"פ חוק לא שולמו, גם אם עובד הציג אישור מחלה. פיטורים נעשו בצורה לא ברורה: עובד שהוחלט לפטרו פשוט נעלם מסידור העבודה, ללא שימוע, הודעה מוקדמת ומכתב פיטורים
"מה הדרישות שלכם? "התחייבות בכתב של ההנהלה למלא אחר כל הוראות החוק בדבר זכויות העובדים, וכן הגעה להסכמה עם העובדים על אופן חלוקת הטיפים על ידי העובדים ולכלל הצוות, כולל טבחים, אך ללא שיתוף אנשי ההנהלה באופן שנעשה כרגע.
" מדוע ההנהלה מסרבת לחתום על ההסכם?"לטענת ההנהלה, המיוצגת ע"י עו"ד סיגל פעיל, יש בעייתיות בחתימה על הסכם הכולל את חלוקת הטיפים, מאחר ולדעתם יש בעייתיות מבחינת מיסוי למעסיק. מבדיקה שערכנו הטיפים הולונטריים שניתנים על ידי הלקוחות אינם נחשבים להכנסה של המעסיק אלא של המלצרים, ולכן לא חלה על המעסיק חבות במס לגביהם.
"כיצד מגיבה הנהלה להתארגנות העובדים?"בהתחלה ניסו לגלות מי יזם את ההתארגנות. ברגע שגילו החלו התנכלויות אישיות, שהתבטאו במיעוט משמרות, קיצוץ בטיפים המקוצצים ממילא, עליי אישית הוצב מעקב בשטח בית הקפה והיה ניסיון להאזין לשיחות הטלפון שלנו בזמן ההפסקות; הייתה מניעה מעובדים לשבת איתי במהלך ההפסקות, הייתה שליחת מכתבים אישיים מעורכי דין, על אף שגם אנחנו מיוצגות ע"י עורכי דין וצריך לפנות אלינו דרכם. אחרי שפרצה השביתה הביאה ההנהלה שוברי שביתה - מנהלי שיווק מן הרשת, מזכירות, מלצרים אחרים וכד' - והכשירה אותן לעבוד במקומנו, מה שמהווה עבירה על החוק. אחרי שפתחנו בשביתה, שכרה ההנהלה מאבטחים שמונעים מאיתנו כניסה לבית הקפה - גם זאת בניגוד לחוק - שאף השתמשו באלימות כלפינו וכלפי המתנדבים שעוזרים לנו; פעמיים נאלצנו לפנות למשטרה. בנוסף שלחה ההנהלה מכתבי איום משפטיים דרך עורכי דינם לנציגות הועד, בהם היא מאיימת לתבוע אותנו תביעת לשון הרע.
"נלחצתן?"מה פתאום :)
"גם אני עובד במלצרות, ניקיון, אבטחה או ענפים חלשים אחרים. כיצד אני מקים ועד עובדים?"הקמת ועד היא עניין פשוט אבל גם עדין למדי. מומלץ לשמור על דיסקרטיות מירבית - ולפני שנוקטים בצעדים כלשהם,
לפנות לקליניקה המשפטית באונ' ת"א, שהיא גם זו שמסייעת לנו במאבק שלנו.
הנהלת הבלוג מבקשת להוסיף שבימים אלו ממש נפתח במכללה החברתית-כלכלית קורס מקיף להתארגנות עובדים. הרכב המרצים מרשים ביותר (בינהם ותיק מאבקי נתב"ג ד"ר עמי וטורי ועו"ד איתי סבירסקי, המייצג את המאבק שלנו), וכך גם היקף החומר. המחיר הוא חברתי ביותר - 250 ש"ח לקורס של 14 מפגשים - וחלק מהפעילים המלווים את המאבק הנכחי הם בוגריו. הקורס מתקיים בחיפה בימי שישי (בהתאם לביקוש תשקל פתיחתו גם בת"א), פרטים באתר.
ובינתיים: יש עוד שאלות? עוד טענות נגד? אתם מוזמנים לכתוב אותן כאן, ואנחנו נשתדל להגיב במהרה. אנחנו עדיין זקוקים למתנדבים בכיכר- אם תוכלו לעבור ולהקדיש חצי שעה ויותר מזמנכם, תהיו לנו לעזר רב. ותזכרו- חרם צרכנים כולל על עלית קופי עד הודעה חדשה!
הפעילות בחיפה תופסת תנופה. היום התקיימו עוד משמרות מחאה מול סניף קפה עלית באוניברסיטה. ירון דישון, חבר בקבוצת סטודנטים למען צדק חברתי, שמובילה את המהלך החיפאי, מדווח כי "במשך כמה שעות חולקו פליירים, נתלו מודעות ונערכה הסברה בע"פ מול הסניף. בשעות הצהריים, בעת שהסניף בדרך-כלל מלא באנשים, נראו אנשים מעטים מאוד. רוב האנשים הביעו תמיכה במאבק העובדות בתל אביב ונכונות לא לשבת בבתי הקפה של הרשת.". ולראיה, תמונה:
