יום שני, 5 בנובמבר 2007

חגיגת הנצחון וההסכם!

ושוב (כיף לחזור על זה):

שביתת המלצריות
הראשונה בישראל

הסתיימה בהצלחה מסחררת!

חגיגת נצחון הלילה ב22:30 ב"גלינה", נמל ת"א

יישר כוח!

תודה לכל הפעילות והפעילים,

התומכות והתומכים!

להלן ההסכם כפי שפורסם ע"י עו"ד איתי סבירסקי
שייצג את העובדים


היום, 5 בנובמבר 2007, בתום יומיים של תיווך באגף ליחסי עבודה במשרד התמ”ת (עו”ד ליליאן פרגמנט), לאחר 13 ימי שביתה, ו-9 פגישות מו”מ קודמות בין הצדדים, הגיעה נציגות העובדות של “עלית קופי טו גו”, בייצוג הקליניקה למשפט ורווחה באונ’ ת”א, להסכמות עם הנהלת הרשת. להלן מסמך ההסכמות בחתימת משרד התמ”ת:

במסגרת ההסכמות, ההנהלה מתחייבת להסדר חדש שיונהג למשך זמן בלתי מסוים שאינו פחות משנה, ולפיו בין היתר:

1. המלצריות והברמניות תקבלנה לידיהן את כל הטיפים המתקבלים מן הלקוחות, כפי שדרשו, למעט 12%.

2. תונהג שליטה משותפת בקופת הטיפים ולא תהיה להנהלה גישה פיסית לקופת הטיפים בלא נוכחות של נציג מן המלצריות.

3. יופסק מימון גמול העבודה במנוחה שבועית באמצעות הטיפים. זאת, אלא אם הכנסות בית הקפה בימי שבת ברבעון הקרוב יהיו נמוכות מן ההכנסות בשבת ברבעון שלפני השביתה, ובמקרה כזה יתקיים בין הצדדים דיון מחודש לקביעת אופן החלוקה לעניין זה.

כמו כן, בין היתר:

תימחקנה תביעות הדיבה האישיות (בגובה חצי מיליון ₪) שהוגשו נגד שלוש חברות נציגות העובדים.
ותיפסק השביתה, תיפסקנה כל פעולות המחאה למיניהן, והעובדים מוציאים התנצלות פומבית על כך ש”פרסומים בתקשורת ובעיתונות הוקצנו והביאו לכך שדברים יצאו מכלל פרופורציה ובחלקם יצאו מהקשרם. העובדים חוזרים לעבודתם לאחר שהגיעו לכלל הבנה ושיתוף פעולה עם ההנהלה, ומאמינים כי ההידברות הכנה בין הצדדים תביא להצלחתו של המקום”.

הנציגות (לימור אלמגור, מרינה אקילוב ויעל אורפז) והעובדות הנהיגו והובילו מאבק חסר תקדים, באומץ, נחישות תבונה ודמוקרטיה מעל ומעבר, והקליניקה גאה על שהייתה לה את הזכות לייצג אותן.

העובדות מודות לפעילים החברתיים הרבים (ובראשם קודם כל אסף מנור, וכן ד”ר עמי וטורי ושי כהן), לקהל הלקוחות ולגופים השונים שתמכו וסייעו לשביתה ולמאבק.

לעבודת הקליניקה על התיק סייעה רבות עו”ד אלה אלון (המשפט בשירות הקהילה באוני’ ת”א), וסייעו הסטודנטים אופיר בן-משה וסימה גולין.

איתי סבירסקי , עו”ד
הקליניקה למשפט ורווחה
הפקולטה למשפטים ע”ש בוכמן
אוניברסיטת תל-אביב

20 comments:

אנונימי אמר/ה...

יצאתם קטנים. מה זה קטנים

הצלחה מסחררת!!!@## ושולטתתתתת

אני לא מאמין שאני קורא את הכותרת הילדותית הזאת
הצלחה מסחררת

היכן בדיוק ההצלחה המסחררת? להלן
ההסכם
שעליו אתן אומרות הצלחה מסחררת
תקראו אותו שוב
ותגידו לי באיזה סעיף בדיוק נמצאת ההצלחה המסחררת?

להלן ההסכם כפי שפורסם ע"י עו"ד איתי סבירסקי
שייצג את העובדים


היום, 5 בנובמבר 2007, בתום יומיים של תיווך באגף ליחסי עבודה במשרד התמ”ת (עו”ד ליליאן פרגמנט), לאחר 13 ימי שביתה, ו-9 פגישות מו”מ קודמות בין הצדדים, הגיעה נציגות העובדות של “עלית קופי טו גו”, בייצוג הקליניקה למשפט ורווחה באונ’ ת”א, להסכמות עם הנהלת הרשת. להלן מסמך ההסכמות בחתימת משרד התמ”ת:

במסגרת ההסכמות, ההנהלה מתחייבת להסדר חדש שיונהג למשך זמן בלתי מסוים שאינו פחות משנה, ולפיו בין היתר:

1. המלצריות והברמניות תקבלנה לידיהן את כל הטיפים המתקבלים מן הלקוחות, כפי שדרשו, למעט 12%.

-12 אחוז על מה? למה? לאן? למי - לא ברור
הלאה

2. תונהג שליטה משותפת בקופת הטיפים ולא תהיה להנהלה גישה פיסית לקופת הטיפים בלא נוכחות של נציג מן המלצריות.

שליטה משותפת? אזי לא השגתם דבר! מה פתאום שבעלי בית הקפה ישלטו על הטיפים שלכם לעזאזל הרי בדיוק על זה! היה כל המאבק מלכתחילה בגנותו הטרחתם כל כל הרבה אנשים שתמכו בכם! למה ויתרתם? איפה ההצלחה המ.. הלאה


3. יופסק מימון גמול העבודה במנוחה שבועית באמצעות הטיפים. זאת, אלא אם הכנסות בית הקפה בימי שבת ברבעון הקרוב יהיו נמוכות מן ההכנסות בשבת ברבעון שלפני השביתה, ובמקרה כזה יתקיים בין הצדדים דיון מחודש לקביעת אופן החלוקה לעניין זה.

אתן יכולות לחרוט את זה על המרצפות של כיכר אנטין - המקום הזה גמור! אני, בחיים לא אשב שם יותר
מפני ששוכנעתי על ידכן שמדובר במקום לא הוגן

וההסכם העלוב הזה
ההצלחה המסחררת
מוכיח לי שאכן כך

אני לא הולך לתת יותר כסף לעלית
אולי "פעם ב" שוקולד באיזה פיצוציה או גלידה לאחיין
אבל קפה? אמצא משהו קצת יותר משובח
תל אביב, לא מסובך
לפחות ארומה בקניון רמת אביב מעסיקים מפגרים

מצד שני גם אתן לא יצאתן גאונות בסיפור הזה

המשך ההסכם:

כמו כן, בין היתר:

תימחקנה תביעות הדיבה האישיות (בגובה חצי מיליון ₪) שהוגשו נגד שלוש חברות נציגות העובדים.
ותיפסק השביתה, תיפסקנה כל פעולות המחאה למיניהן, והעובדים מוציאים התנצלות פומבית על כך ש”פרסומים בתקשורת ובעיתונות הוקצנו והביאו לכך שדברים יצאו מכלל פרופורציה ובחלקם יצאו מהקשרם. העובדים חוזרים לעבודתם לאחר שהגיעו לכלל הבנה ושיתוף פעולה עם ההנהלה, ומאמינים כי ההידברות הכנה בין הצדדים תביא להצלחתו של המקום”.

-כמובן! ברוררררר-
זה רק אני שהם באמת הצליחו להפחיד אתכן? אני מאמין שאכן, נבהלתן
בטח גם עורך הדין אמר לכן, ובכן, בעיקרון, אכן, הכל יכול להיות
ואתן כבר חשבתן איך אתן משלמות לעלית שטראוס כל החיים
נמשיך

הנציגות (לימור אלמגור, מרינה אקילוב ויעל אורפז) והעובדות הנהיגו והובילו מאבק חסר תקדים, באומץ, נחישות תבונה ודמוקרטיה מעל ומעבר, והקליניקה גאה על שהייתה לה את הזכות לייצג אותן.

אולי תרוצו לכנסת. ברצינות. אחרי הכל עשיתן כלום ואתן יודעות להציג את זה כאילו עשיתן משהו
גם שם, עם הניסיון שצברתן בשבועיים האחרונים, תוכלו לעשות לגמרי כלום
ולהציג את זה כאילו עשיתן ממש המון
כאילו
מדובר ב
הצלחה מסחררת

ונמשיך עם רשימת הקרדיטים
שחלקם ודאי ייפנו למשרות ציבוריות
ולכן המדינה שלנו תמשיך להיראות כפי שהיא נראית
היום
ערב עצוב

העובדות מודות לפעילים החברתיים הרבים (ובראשם קודם כל אסף מנור, וכן ד”ר עמי וטורי ושי כהן), לקהל הלקוחות ולגופים השונים שתמכו וסייעו לשביתה ולמאבק.

לעבודת הקליניקה על התיק סייעה רבות עו”ד אלה אלון (המשפט בשירות הקהילה באוני’ ת”א), וסייעו הסטודנטים אופיר בן-משה וסימה גולין.

איתי סבירסקי , עו”ד
הקליניקה למשפט ורווחה
הפקולטה למשפטים ע”ש בוכמן
אוניברסיטת תל-אביב

Tal Galili אמר/ה...

כל הכבוד, כל הכבוד. ושוב - כל הכבוד !

Gily אמר/ה...

אנונימי יקר
המלצריות לא באו לשנות את העולם- רק להשיג תנאי עבודה אנושיים.
נכון- הן יכלו להשיג יותר, אבל גם להישאר מובטלות תקופת זמן ארוכה.

היית ליד בית הקפה במהלך השביתה? אתה יודע כמה עבודה זה הצריך? כמה אנשים שעסקו בדברור, תחזוק בית הקפה האלטרנטיבי, איוש הכניסות, חסימתן, שכנוע לקוחות פוטנציאלים ועוד. במשך כל היום, בסופ"ש ובחום נוראי.

התקדים הזה אמנם חשוב וחבל שיש התחייבות כמו "להפסיק בפעולות המחאה, לרבות ראיונות בתקשורת ופרסומים באינטרנט. ...העובדים יוציאו התנצלות פומבית על כך ש"פרסומים בתקשורת ובעיתונות הוקצנו והביאו לכך שדברים יצאו מכלל פרופורציה ובחלקם יצאו מהקשרם" ", אבל ההכפשה האישית של נשים שנאבקו עבור עצמן ולא עבור ציבור שבחר בהן היא ממש לא לעניין
הן לא מנהיגות סטודנטים שמכרו את ציבור בוחריהן תמורת מושב בכנסת, אז תשמור את האגרסיות שלך למטרות ראויות יותר.

וודי אמר/ה...

אנונימי,
תמיד כשיש הסכם יש ויתורים לצד השני. אבל תחשוב כמה גדולות הן יצאו:

88% מהטיפים ילכו למלצריות - כלומר רק 12% ילכו להנהלה. 12%!! אתה מבין כמה זה פתטי? קופי טו גו, שהיא רק תת רשת של עלית קופי, שהיא רק תת רשת של עלית-שטראוס, מגלגלת 50 מיליון שקלים בשנה. עפרה שטראוס מגלגלת מיליארדים! והם בכל זאת שוכרים את אחד מעורכי הדין היקרים במדינה להתמקח על 12% מטיפים של סניף אחד מסכן. זאת הצהרת תבוסה.

באשר לשליטה המשותפת: גם זאת הצהרת תבוסה. המלצריות ישלטו על רוב הטיפים, ובלי המפתח שלהן הבעלים יכולים לטגן ולאכול את הקופסה יחד עם השקשוקה - היא פשוט לא תפתח בלי ועד העובדים.

שנית, לגבי ההתנצלות. אם לא שמת לב, העובדות לא מתנצלות על מה שהן אמרו לתקשורת, וגם לא על הפליירים. הן עומדות אחרי דבריהן. הן רק מתנצלות על "פרסומים בתקשורת שהוצאו מהקשרם". שגם זה עקר: הן לא אחראיות לתקשורת, ולך תדע מה הוצא מהקשרו. גם זאת הצהרת תבוסה מפי ההנהלה.

ועוד דבר אחד: יהיה מו"מ בהמשך בין נציגות.. רבעון.. וכו.. הרי זה הנצחון הגדול: ההנהלה מכירה בוועד העובדים ומתחייבת לנהל את תנאי העבודה במקום מולו - *על זה היה המאבק*! אם רוני רוצה לקנות צמיגים לביואיק עם ה12% טיפים - שיבושם לו. יש וועד עובדים בעלית שטראוס, יש וועד עובדים במסעדה בישראל, והוא מוכר הן על ידי בית הדין לעבודה והן על ידי ההנהלה. זהו הישג היסטורי, במלוא מובן המילה.

המלצריות ניהלו את מאבק העובדים המוצלח הראשון מזה שנים בישראל, והראשון בענף שלהן אי פעם. בוא ניתן להם קצת כבוד!

Bercko21 אמר/ה...

אני מסכים, שום הצלחה מסחררת יש פה...
בית הקפה לא ויתר על שום דבר
עקרוני...
אין לי מילים להביע את אכזבתי.
זרקו לכם עצם ואתם מציגים כאילו זכיתם בפיס.
הסכם עלוב.

Dimi Reider אמר/ה...

ברקו: אתה טועה - הם לקחו לעצמם עצם ואנחנו קיבלנו את הבשר. תסביר לי למה זה לא נכון :)

אנונימי אמר/ה...

האם השגתן תנאים סוציאלים כתובים בחוזה כמו שרציתן?
הכוונה לימי מחלה, דמי הבראה וכו'

האם חלוקת הטיפים בנוכחותכן תבטיח חלוקה שווה לכל המלצרים והמלצריות?

האם יהיה שימוש בכסף של הטיפים להשלמת שכר בתלוש המשכורת הרשמי?
המדובר באותה הלבנת כספים שטענתן שבעלי בית הקפה עושה?

אם לא איך בדיוק יתחלק הכסף?
שוב אין ללקוח שליטה ויכולת תגמול ישירה למלצר שסיפק לו את השירות הטוב.

Gily אמר/ה...

אנונימי- ללקוח במקרה הזה יש שליטה מעולה על דרך תגמול המלצר.
רק שלא מדובר בגמותל כספי פרופר, אבל בלשבח את הנשים האמיצות האלו על הדרך בה ניהלו את מאבקן.

היית חלק מהמאבק הזה או שרק עשית קולות לא מרוצים מהצד?
ודרך אגב- אתה מוזמן לפנות לבית קפה אחר בו העובדים מנוצלים ולנהל את המאבק כפי שתמצא לנכון (תצרף אליך את ברקו).
רק אז תגלה כמה זה קשה ותבין כמה התפשרות על פרטים קטנים יחסית עדיפה על פני אבטלה ממושכת ואפס הישגים.

אנונימי אמר/ה...

גילי,
כן הייתי חלק מהמאבק.
באתי לבקר מספר פעמים.
הפצתי את החדשות בכמה וכמה מדיומים אינטרנטיים וגם תתפלא תרמתי כסף.

אופן התגובה שלך מזלזל ולא לעניין, כמי שתמך במאבק יש לי זכות לשאול לגבי ההישגים שהושגו כן או לא.

לא הבאתי מירמור אלא התעניינתי לגבי מה שהושג.

ובכן אני עדיין לא קיבלתי תשובות לשאלות שפרסמתי בתגובה הקודמת.

המלצריות חזרו ואמרו שזה לא רק מאבק "על הטיפים" ואופן חלוקת הטיפים כמו שההנהלה אמרה.

אחת הדרישות המרכזיות הייתה הכנסת כל הסעיפים הסוציאליים בחוזה חתום כדי שכל עובד חדש ידע מה זכויותיו.

כמו שההסכם כרגע, לא הכנסתם שום סעיף שמתאר את אופן חלוקת הטיפים אחרי ניכוי ה- 12%
שווה בשווה? לפי וותק?
מי מחליט?
למה שהלקוח לא יחליט?

אל תירקו בפנים של אנשים שתמכו בכם.
אני מבין את הצורך בהתפשרות, אתה (או את) יכולים לענות לעניין במקום לשלוח אותי לנהל מאבקים במקומות אחרים.

תאמין או לא, למאבק הזה ולבאז התקשורתי שנלווה אליו היה יכולת להשיג השגים גדולים יותר לכם ולמלצרים ועובדים במקומות אחרים.

אם לא השגתם אותם חבל אבל אל תתקיפו את אלה שתמכו בכם ועכשיו מאוכזבים מהתוצאה.

דוגמא נגדית אמר/ה...

אנונימי-
אין ממה להיות מופתעים; מלכתחילה לא היה מדובר על ענייני "צדק" למיניהם וגם לא על "זכויות סוציאליות" ושאר ירקות אלא על סוגיית הטיפים (וראה בעניין זה את כל מה שנכתב באתר הזה, את החומר המצולם ואת מאבק הגרסאות בין ההנהלה לאובדים ב"עבודה שחורה") וליתר דיוק - על האפשרות להעלים את כספי הטיפים ממס הכנסה ובמקרה הכי גרוע לגלגל את האשמה על המעביד. זה הכל. המעסיק מצידו ניסה למנוע את זה (רישום בקופה ובתלוש ושאר ירקות)
ואולי אף לקח חלק מהכסף בדרך, אבל זהו. באמת אין ממה להיות מאוכזב, חוץ אולי מעצמך, על כך שתמכת בהונאה הזו!

Shay Cohen אמר/ה...

לכל המגיבים

בואו לא נהיה ילדותיים
סולידריות אמיתית היא היכולת לראות את ההישג ולהבין אילוצי מציאות
ובכל מקרה, להתייצב מאחורי ההחלטה הדמוקרטית של התארגנות העובדים ולגבות אותה

זה לא אומר שאי אפשר להשמיע ביקורת- ומי שאומר שהיה אפשר להשיג יותר נותן בעיני מחמאה למאבק ולשותפים בו- בכך שהוא מניח שיש להם כוח ויכולת
בכל מקרה להמשיך את הדיון זה חיובי

לאידיוט שמדבר על העלמת מס אין לי מה להגיד- צא ולמד לפני שאתה כותב שטויות

בהבנה ונחישות להמשך ההישג כאן יכול להיות צעד מרכזי בדרך לשינויח יחסי העבודה בישראל, וחברה צודקת ושוויונית יותר. התארגנות עובדים שקמה מהשטח, מתנהלת בדמוקרטיה מלאה, סוחפת אלפים בסולידריות (פעילים, לקוחות...) ומשנה את תנאי העבודה.

בהערכה רבה,
שי כהן

Joad אמר/ה...

ואם אפשר להוסיף עוד משהו - גילי, באמת חבל להתנשא. די ברור שהבנאדם תמך בנו ומבחינתו אפשר להשיג יותר. זה מעיד דווקא על נאמנות, לא?
ובקשר לתנאים הסוציאליים - אני לא חושב שמישהו סבור ברצינות שאם ההנהלה תתמהמה להחזיר לעובדות את החסר הן יאכלו את זה. הן נצחו. זה נותן בטחון. הבראה וכו מחויבים על פי חוק, ולכן אין צורך בהכרח לחתום הסכם - ואפשר לתבוע אותם בבית דין העבודה, או בבית הדין של השביתה והחרם גם בלי הסכם מיוחד ומפורש. להבנתי.

דוגמא נגדית אמר/ה...

שי כהן-
אם אינך מסוגל להתמודד עם טיעונים אז אל תתמודד! זה עדיף על לרדת לרמה שאליה ירדת (אגב - אם כך אתה מתנהג בדר"כ, אולי יש ממש בטענות שנשמעו כנגדך...).
אני מבין שאתה וחבריך רציתם קצת פרסום ולא יכלתם להשיג אותו ע"י פרסום המניע האמיתי ל"מאבק". אבל בכל זאת - לא צריך להיות חכם גדול בכדי להבין על מה היה כל הסיפור. די לקרוא את "בלוג המאבק" שלכם, לצפות בחומר המצולם ולראות את הכתבות המצולמות. זהו!

Dimi Reider אמר/ה...

דוגמא, איכשהו הצלחת לכתוב פוסט קצר וקולע שלא אמרת בו מילה של תוכן. כמו שכתב מגיב אחד ב"לחץ חברתי", ככה בדרך כלל נראה נצחון של שמאלנים - משיכת שיער והתכתשויות - אבל אם אנחנו כבר בעניין, אז בוא תסביר לי על מה אני כתבתי את הבלוג בשבועיים האלה, כי כנראה שלא הבנתי :)

Shay Cohen אמר/ה...

טוב, הייתי צריך לדעת שאי אפשר לומר "צא ולמד" לעצלן
...
למרות שמרוח התגובה ברור שלא באת להבין- חשוב לי לתת לך את כל הכבוד
אז הנה כמה חומרים לרשותך:

בית-הדין הארצי לעבודה קבע בפסק דין תקדימי בשנת 2005 כי הטיפ (תשר) שניתן למלצרים אינו מהווה שכר, וכי הוא מתנה של הלקוח למלצר, לפי לשון החוק; "המעסיק אינו יכול להשתחרר מחובתו הבסיסית לשלם לעובד שכר".
כלומר, ה"טיפ" אינו מהווה חלק משכרו. על המעסיק לשלם למלצר שכר מינימום (לפחות) כחוק ולתת לו את כל הזכויות הסוציאליות הנלוות אליו.

בעבר הוקמה ועדה ציבורית לבדיקת יחסי העבודה בענף המלצרות, בראשותו של פרופ' אברהם פרידמן, שהיו חברים בה נציגי ארגוני העובדים והמעבידים הנוגעים בדבר. הועדה מצאה כי במקרים רבים אין העובדים בענף זה משתכרים שכר מינימום כחוק. הועדה מצאה כי יש צורך לקבוע בחיקוק, במפורש, ש"מענק כספי המשולם לעובד ישירות ע"י מקבל השירות לא יבוא בגדר שכר עבודה". הממשלה קיבלה את המלצות הועדה אך עדיין לא הסדירה את הנושא בחקיקה.

לגבי כל סוגית המס- אין טענה כזו אל אף אחד מהצדדים, אם אתהרואה כאן פגם אתה מוזמן להאיר את עיניינו ולפעול בנידון

דוגמא נגדית אמר/ה...

שי כהן-
ואיך זה קשור למה שאני אמרתי בדיוק?
אני לא דיברתי על טיפ כ"תחליף" לשכר אלא על העובדה שכל הסיפור נבע מסוגיה שקשורה בהעלמת מס ונסיון של המעביד "לכסות את עצמו"; אני יודע שזה טיעון קצת מורכב שי, אבל אתה מוזמן לחזור ולקרוא לאט לאט את מה שכתבתי. אולי אחרי שתחזור ותקרא כמה פעמים (לאט לאט) תבין...

נ.ב. - כל מי שרוצה עוד ראיה לכך שהדברים שלי מבוססים, שימו לב לכך שבמסגרת ההסכם בית הקפה מקבל
בדיוק 12% מהטיפ (רמז, למי שלא הבין - ביטוח לאומי...).
ראו בעניין זה גם את תגובתה של איריס אדלבאום לדברי באתר של טלי לטוביצקי:
http://www.notes.co.il/talila/38113.asp

Shay Cohen אמר/ה...

טוב, מבחינתי זאת פעם אחרונה שאני מנסה

ברור שהמאבק היה על הטיפים כנושא מרכזי, אף אחד לא ניסה להסתיר או להסוות את זה, הטיפים שהוגדרו על ידי בית הדין כרכוש המלצרים, שכשלעצמם הם עובדים בשכר נמוך- הם נושא חברתי ממדרגה ראשונה- בטח שמעתששיוויון בהכנסות, ניצול עובדים ועובדים עניים הן סוגיות חברתיות?

מבחינת העובדות, לא הייתה שום בעייה או התייחסות לנושא המס

נושא זה דרך אגב, מקבל משמעות שונה לגמרי מבחינת חבות מס אם מדובר בכסף שמתרכז בקופת העסק - בסכום משמעותי ועל פי חוקי המס והדיווח של חברות, ושונה לחלוטין אם מדובר בסכום המתחלק בין עשרות עובדים ששכרם די נמוך

הנושא לא עלה- אבל מעסיק אותך מאד, אז בוא ונסה לברר ברצינות והצע פתרון לסוגיה

קראתי את התגובות שלך במקומות אחרים
וכדי לאפשר לך המשך עיסוק בונה בנושא, אתקן כמה טעויות.
סכום הטיפים (מלבד השלמות של חוסרים) מעולם לא נכנס לקופת העסק (שמעתי מקרים בודדים בהם הוכנס סכום מסויים למטרת כיסוי הוצאה ספציפית)
הכסף לא מיועד להכנס לקופת העסק גם בעתיד

אין הסדרה של הטיפים בתלוש או כדומה בהסכם, ונקבע שהם הם אינם מעניינו של העסק. הסכום שיופרש יופרש לטובת טיפ לעובדי מטבח ואחראי משמרת

דרך אגב, איך אתה מבטא "דוגמה" ? נ

ד"ר אוֹרי אמיתי אמר/ה...

כל המפקפקים שהיה כאן נצחון משמעותי מוזמנים לקרוא:
http://www.yehudemo.org/?p=61

בנות - כל הכבוד!

Gily אמר/ה...

רק מתגובתו השנייה של "אנונימי" התברר שהוא תמך במאבק באופן פעיל ולא כמגיב אינטרנטי עלום שם שלא אחראי להשלכות מעשיו. ואני בהחלט מתנצלת על ההשתלחות הקלה בו. היא נבעה רק מכך שבאמת חשבתי שהוא יושב ומבקר מהצד.
אני באמת לא חושבת שהמלצה שינהל מאבקים בבתי קפה אחרים הינה העלבה. או שמא בעלבון נובע מהתרגלות לנורמה צבאית בה אם רוצים להיפטר ממישהו זורקים אותו מעלה בסולם הדרגות? :)

אני חוששת בעיקר מכך שהמלצריות עשויות להיפגע מתגובה שממעיטה בערך ההישג ובראשוניות שלו, ועוד מאדם שנראה בהתחלה כצועק בוז מהקווים. אבל לא האגו שלו ולא תרבות הדיבור שלי עומדים כאן על הפרק. ככל הנראה "אנונימי" לא היה מראשי המאבק. גם אני לא. ולכן אני עדיין סבורה שזה לא מתפקידנו לשפוט את מי שבאמת היה לו מה להפסיד במאבק הזה- קרי, המלצריות.
לא אני ולא הוא איבדנו את משכורתנו, עמדנו בפני תביעת דיבה, ספגנו השמצות, איומים באלימות פיזית ועוד.

אני באמת חושבת שהעובדה שהמלצריות התפשרו על פחות מהסכם אידיאלי לא תפגע במאבקים עתידיים. אולי אחרים סבורים שההסכם עליו חתמו יהווה תקדים בעייתי (ואני לא מתכוונת לתקדים משפטי מאחר ואין לי ידע מספיק ע"מ לקבוע זאת), אבל צריך לזכור שהתקדים לפני מה שהן עשו היה אפס מעש.
אם הן יכלו להשיג יותר מקודמיהן, אולי מי שיבוא אחריהן ישיג עוד יותר.

אני רק מקווה שהשרשור הארוך מדי הזה לא ייאש את הבאים בתור מלקרוא את שאר המור"ק שבבלוג המארח :).
ולדימי- לפחות משיכות השיער מגיעות עכשיו ולא בשלב בו הן היו עשויות להפריע לקיום המאבק...

אייל רוזנברג אמר/ה...

קראתי את כל התגובות, ואני חייב גם לומר משהו.

אומנם אני רק 'מגיב מן הצד' - לא הייתי מעורב במאבק כלל (אני חיפאי וגם שם לא באוניברסיטה) - אבל כמי שמעורב במאבקים אחרים ומיודד גם עם שי באופן אישי:

אני מסכים עם רוב מה שאמרו אנונימי ודוגמה נגדית. אפשרות אחת, שהמאבק היה מלכתחילה רק על עניין הטיפים, ואז הגיעו לאיזו קומבינת טיפים מוזרה עם הפרשת ה-12% וכן-רישום-לא-רישום שלא ברורה לי - והיא בטח לא 'הצלחה מסחררת', שהרי העובדות מכירות בזכות המעסיק לשלם להן משכורת מן הטיפים, ובכך שהוא יכול לקבל חלק מן הטיפים הללו. אפשרות שניה היא שהיה זה מאבק עובדות רציני יותר - ואז זהו כישלון צורב עוד יותר; לא יעלה על הדעת שעד שמניעים מאבק כזה, הזוכה לתמיכה ברמה הארצית כמעט, לתהודה תקשורתית רחבה - ואוהדת, מה שנדיר - לא מעלים שום דרישה משמעותית אחרת. אני גם בטוח שיש אלף ואחד דברים שצריך לדרוש מבעל המקום, ובראש ובראשונה השכר הנמוך; אם הייתי יותר קרוב לפרשה אני בטוח שהייתי יכול לרשום כאן רשימה ארוכה שלהן אפילו בלי להיות מלצר בעצמי (ואני בטוח בכך משום שאני יכול לרשום רשימה של דרישות ארוכות מן המעסיק שלי, ככה off the top of my head).

מה ששי אומר הוא בדיוק הצורה שבה פוליטיקאים רפורמיסטים עוטפים כשלונות כנצחונות, ומדכאים לא רק את החתירה להשגת יעדים מהפכניים אלא גם את עצם השאיפה לחולל שינוי מהותי ועמוק. תחת כנף הסיוע התמיכה והעידוד, אנשים כמוהו מטביעים כל דבר רדיקלי שעלול לקרות חו"ח ב"בואו לא נהיה ילדותיים", "צריך להבין את אילוצי המציאות", ומה שנשאר בסוף זה לנתב את הנאבקות שחלומותיהם נשברו או נבגדו להצביע למפלגת בעלי האליט-קופי'ים אשר שי מקפיד להיות חבר בה.

ההפך מדבריו הוא הנכון. עלינו להיות מציאותיות, ולדרוש את הבלתי-אפשרי
(למי שלא מכיר/ה את הסיסמה: http://www.art-for-a-change.com/Paris/paris.html)

אלא אם כן אקדח מוצמד לרקתך (ולאבד מקום עבודה כמלצרית בבית-קפה זה לא אקדח שמוצמד לרקה - תקנו אותי אם אני טועה), עדיף להיאבק על כל הקופה מאשר להסתפק בשאריות הטיפים (בשתי המשמעויות של הביטוי). אחרת, בין אם ניצחנו ובין אם לאו, אנחנו מחבלות במרחב האפשרויות של מאבקים עתידיים ע"י לגיטימציה רשמית של התנהגות בלתי-נסבלת של המעסיק.